1. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בהליך זה היא - האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הנתבעת בתקופה אוגוסט 2003 עד לסיום ההתקשרות בין הצדדים, ואם כן - האם נותרה הנתבעת חייבת לתובע שכר עבודה בעד תקופה זו, והאם התובע זכאי לפיצויי פיטורים עם סיום ההתקשרות? בנוסף, חלוקים הצדדים בשאלה האם שולם לתובע מלוא שכרו בעד תקופת עבודתו של התובע כעובד שכיר בין השנים 2002 עד 2003.
הרקע לתביעה
:
2. התובע הוא בעל מקצוע בתחום מערכות מיזוג האוויר.
3. בתקופה הרלוונטית לתביעה, הנתבעת (להלן -
החברה) עסקה בהתקנה ובמתן שירות למערכות מיזוג אוויר הן לגופים מוסדיים והן ללקוחות פרטיים.
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הועסק בחברה כעובד שכיר מיום 20.11.2002 עד יום 31.7.2003 (להלן -
התקופה הראשונה).
5. ביום 17.7.2003 נמסר לתובע מכתב פיטורים בו הודע לו כי היום האחרון לעבודתו הוא יום 31.7.2003.
6. ההתקשרות בין הצדדים נמשכה גם בתקופה חודש אוגוסט 2003 עד חודש אפריל 2007 (להלן -
התקופה השנייה), והתובע סיפק לחברה שירותי התקנה, תיקון ואחזקה שוטפת של מזגנים. כאמור, הצדדים חלוקים על מהות ההתקשרות ביניהם בתקופה השנייה.
השאלות השנויות במחלוקת
:
7.
תשלום מלוא שכרו של התובע בתקופה הראשונה: לטענת התובע, לא שולם לו מלוא שכרו בעד תקופת עבודתו הראשונה, והחברה נותרה חייבת לו שכר עבודה. לטענת החברה, לבקשתו של התובע פוצל תשלום שכרו של התובע, כך שחלקו שולם פיקטיבית לבנו, יקיר יעקב, ולכן שולם לתובע מלוא שכרו בעד התקופה הראשונה.
8.
מתכונת ההתקשרות בין הצדדים בתקופה השנייה: המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא מהותה של ההתקשרות בין הצדדים בתקופה השנייה. לטענת התובע, גם בתקופה זו התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה, ואילו לטענת החברה בתקופה זו נתן לה התובע שירותים כקבלן עצמאי.
9.
תשלום התמורה לתובע בתקופה השנייה: לטענת התובע, לא שולמה לו התמורה בעד עבודתו בתקופה השנייה, ובעד תקופה זו החברה חייבת לו סך של
כ- 592,000 ש"ח שכר עבודה, ואף יותר מכך. לטענת החברה, לבקשתו של התובע, שהיה שקוע בחובות וניתנו כנגדו צווי עיקול, התמורה בעד עבודתו שולמה לתובע לא באופן ישיר כנגד חשבוניות, אלא בדרכי עקיפין, ובעיקר קיזוז הוצאות שהיו לתובע במסגרת עסקו, במסגרתו נתן שירותים לחברה
ולגורמים אחרים - עלויות של ציוד וחומרי עבודה שמשך מספקים על חשבון החברה (כאשר בחלק מהציוד והחומרים נעשה שימוש במתן שירות לגורמים אחרים ולא לחברה), תשלום שכר עבודה לעובדים על פי הנחיות התובע, רכישת רכב החברה בו עשה שימוש לצרכי עבודתו, תשלום הוצאות דלק, קנסות תעבורה, תשלום בעד טלפון נייד ועוד. לא זו בלבד שהחברה לא נותרה חייבת לתובע כספים, אלא שבשל אופן התשלום, שהקשה על מעקב שוטף אחר המאזן בין התמורה שהגיעה לתובע לבין סחורות והוצאות ששולמו עבורו, שולמו לתובע כספים מעל ומעבר לתמורה לה היה זכאי על פי ההסדר המוסכם בין הצדדים. לחלופין טוענת החברה כי אם ייקבע שהתובע הועסק כעובד שכיר בתקופה השנייה, התמורה המגיעה לו היא שיעור שכרו כעובד שכיר, בשיעור ששולם לו בתקופה הראשונה, יחסית לחלקיות משרתו בתקופה השנייה, ועליו להשיב לחברה את התשלומים שקיבל ביתר עקב מעמדו כ"קבלן עצמאי".
10.
העדים:
10.1.
מטעם התובע: התובע בעצמו; גב' איריס יעקב, גרושתו של התובע; מר יקיר יעקב, בנו של התובע; מר אוהד עובדיה; מר אורון עובדיה. מטעם התובע הוגש גם תצהירו של מר רופרט אחונדוב, אולם לנוכח העובדה שהוא לא התייצב לחקירה נגדית על תצהירו אין ליתן לו משקל כלשהו.
10.2.
מטעם החברה: מר ישראל ידלין, מבעלי החברה, מנכ"ל החברה; מר חגי כהן, מבעלי החברה, מנכ"ל החברה ומנהל שיווק; גב' סמדר שאשא, מנהלת חשבונות בחברה; גב' איילת בר טל, מנהלת תפעול בחברה בתקופה אפריל 2002 עד ינואר 2006.
האם זכאי התובע להפרשי שכר בעד תקופת עבודתו הראשונה
?
11. התובע העיד בתצהירו כי החל לעבוד בחברה בחודש נובמבר 2002, ועם קבלתו לעבודה סוכם כי שכרו יעמוד על 7,000 ש"ח נטו, וכן יועמד לרשותו רכב מסחרי רשום על שם אחד מבעלי מניותיה, טלפון נייד וציוד שישמשו אותו לצרכי עבודה. לאורך כל התקופה, לא שולם לו שכרו על פי המוסכם עמו. התובע הכחיש את טענתה של החברה כי לפי בקשתו, עקב חששו מעיקולים שיוטלו על שכרו על ידי גרושתו, פוצל שכרו, כך שחלק משכרו שולם לבנו, אשר בפועל לא עבד בחברה. לטענת התובע, בנו עבד בחברה בפועל כעוזר שלו, לאחר שפוטרו עובדים סיניים שהועסקו בחברה ללא היתר. בנו של התובע, מר יקיר יעקב, העיד בתצהירו כי עבד בחברה מחודש פברואר 2003 עד חודש אוגוסט 2003, וכי בחודש יולי 2003 הודיעה לו החברה על פיטוריו. כן טען כי עבד בחברה גם לאחר חודש אוגוסט 2003, אולם לא שולם לו שכר בעד תקופה זו.
12. מר ידלין העיד בתצהירו כי על פי הסיכום עם התובע בתקופה הראשונה שכרו עמד על סך של 6,500 ש"ח נטו, וכן סוכם כי לצורך עבודתו תעמיד החברה לרשותו רכב מסחרי. כחודשיים לאחר תחילת עבודתו פנה אליו התובע וסיפר כי גרושתו מתכוונת לעקל חלק משכרו, ולכן ביקש ששכרו יפוצל כך שחלק ממנו ישולם לו ישירות וחלק ישולם לו באמצעות קרובי משפחתו. בדיעבד התברר לו כי יתכן ו"סיפור" זה לא היה נכון, וכי התובע חשש מעיקולים של מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי. מכל מקום, הוא נעתר לבקשתו של התובע והחל מחודש ינואר 2003 שכרו שולם באופן מפוצל, כך שבעד חלק מהשכר הונפק תלוש שכר על שם התובע ובעד חלק מהשכר הונפק תלוש שכר על שם בנו, מר יקיר יעקב. שיעור השכר ששולם לתובע ולבנו יחדיו עולה על שיעור השכר לו היה זכאי התובע בעד עבודתו על פי המוסכם.
13. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק אנו קובעות כמפורט להלן.